יוזמותיו המפתיעות של הנשיא טראמפ אינן מתרחשות בטור, אלא פורצות באופן סימולטני. עוד בטרם הושלמה יוזמה אחת, השנייה כבר מבצבצת ועולה על פני השטח. בעזה הוא החל בניסיון להגלות את תושביה והבטיח להפוך את הרצועה למקום טוב יותר. אחר כך המשיך טראמפ בלחץ להפסקת המלחמה ולהשבת החטופים, ובמקביל החל הנשיא ללחוץ באגרסיביות על הנשיאים פוטין וזלנסקי לסיים את המלחמה באוקראינה. העלאת המכסים הציתה מלחמת סחר נגד העולם כולו, ובאותה עת הוא לא פסח על מהלך להשתלט על גרינלנד ולקבוע את מחירי המעבר בתעלת פנמה. כל היוזמות הללו מתבצעות במקביל.

המשא ומתן שהחל בין ארצות הברית לאיראן הוא בעל חשיבות גורלית לישראל. ישראל, לאחר שחתמה על הסכם להשבת החטופים, במעבר לשלב ב' פרשה ממנו וחידשה את הלחימה. נתניהו הצליח לשכנע את הנשיא טראמפ שאם יינתן לו זמן נוסף, הלחץ הצבאי יביא את חמאס להשיב את החטופים מבלי שישראל תיאלץ לעצור את הלחימה ולצאת מהרצועה. לכאורה, הנשיא טראמפ השתכנע, אולם מעל לראשו של נתניהו ומעל ראשם מנהיגי האזור, הוא פנה ישירות לח'אמנאי והזמין אותו למשא ומתן ישיר.

כתנאי סף, איראן מתעקשת להמשיך להעשיר אורניום ברמה נמוכה (6.37%). לטענתם, זהו סף מינימלי שחיוני להם לצרכי שלום, וממילא כור גרעיני להפקת אנרגיה מופעל על ידם כבר שנים רבות בתמיכת הרוסים. יתר על כן, זו בוודאי דרישת סף גם של הסעודים כתנאי להסכם נורמליזציה, אשר צפוי להיחתם בקרוב. ארצות הברית כבר הודיעה שתקבל את התנאי הזה של האיראנים. וכך, ההסכם שייחתם בין איראן לטראמפ יהיה דומה, ואולי אף זהה, לזה שנחתם על ידי הנשיא אובמה ב-2015. ובכל זאת, ההבדל בין השנים יהיה מהותי.

טראמפ שם דגש על האינטרס האמריקני באיראן

לאחר חתימת ההסכם ב-2015, המתח בין המדינות נותר ללא שינוי. אווירת העוינות ומצב הלחימה לאחר החתימה לא השתנו. האיום הגרעיני לכאורה הוסר, אך אווירת המלחמה שפשטה במזרח התיכון נותרה מאיימת, והעוינות בין ארצות הברית לאיראן נותרה בעינה. המלחמה הייתה על סף פריצה. על רקע זה, טראמפ, מיד לאחר בחירתו, לא היסס לפרוש מההסכם ולבטלו.

על פי גישתו העסקית של טראמפ בעולם הדיפלומטיה, בכל הסכם הוא מחפש את היתרונות הכלכליים. לשם כך, מעבר לחשיבות החתימה על ההסכם, מה שחשוב יותר הוא המציאות שאליה יתעורר העולם יום לאחר החתימה. לדוגמה, עוד בטרם הושלם הסכם הפסקת הלחימה באוקראינה, כבר עומד להיחתם הסכם בין ממשלת אוקראינה לארצות הברית, ולפיו ארצות הברית מוזמנת להשקיע בהפקת אוצרות טבע בשטחה. לאחר שתי פגישות בלבד בין ארצות הברית לאיראן, כבר מדווח על אווירה חיובית והודלפה כוונת ארצות הברית לנצל את ההסכם כדי להשקיע בהפקה ובכריית אוצרות הטבע שאיראן עשירה בהם.

לפני חמישים שנה, ארצות הברית ואיראן ידעו יחסי שלום, ובאותם ימים ראתה ארצות הברית באיראן נכס אסטרטגי באזור. היום, האינטרס הזה אף גובר. הסכם מהיר עם איראן, בברכת רוסיה, יסייע לארצות הברית במאבקי הכוח מול סין, יביא לסיום מידי של הלחימה בעזה, ישיב את החטופים הביתה יסלול את הדרך לחתימת הסכם מידי לנורמליזציה בין סעודיה וישראל, ויתרום לאווירה חיובית במזרח התיכון.

>>> אלוף (במיל') איתן בן אליהו הוא מפקד חיל האוויר לשעבר