"ולא היו וילונות על החלונות וכולם ראו את כולם כמו סרט נע... כל השכנים ידעו באיזו תדירות אם בכלל מחליפה כל משפחה את מצעיה", כתבה רינה פרנק מיטרני בספרה "כל בית צריך מרפסת". בין חלון לחלון ובין קיר לקיר החיים העירוניים הולכים ומצטופפים. פרויקטים חדשים של מגורים צצים בצפיפות הולכת וגדלה, לפעמים עד מצב שבו דיירים רואים זה את זה באינטימיות רבה מדי. אחת הסצנות האייקוניות שקשורה לשכנים חושפניים מתרחשת ב"חברים", עם ה-Ugly Naked Guy, השכן של מוניקה ורייצ'ל שגר בבניין ממול, וחלונות הדירה שלו פונים ישירות לדירה שלהן. אין לו שם, והוא אף פעם לא מדבר או נראה בבירור, אבל הוא כן נוהג להסתובב בדירה שלו עירום, אוכל, עושה יוגה ואפילו עובר דירה לנגד עיניהן.
<< לכל הכתבות בערוץ living
אחרי שצוחקים קצת, מבינים עד כמה נפוץ המחסור בפרטיות במבנים שבהם החלונות או המרפסות פונים לדירות אחרות. התופעה נפוצה בעיקר בבנייה רוויה עירונית, שבה המרחקים בין הבניינים קטנים והחדרים ממוקמים בנקודת ראות ישירה לחדרי השינה, הסלונים, המרפסות של השכנים ועוד.
"חלון פינת האוכל שלנו פונה לסלון של השכנים, והשכן וילדיו המתבגרים לא ממש מאמינים בחולצות ואוהבים להסתובב בבית בלבוש חלקי בלבד", מספרת מעצבת הפנים קרן אורן. "במשך שלוש שנים בערך, עד שהשיחים בחזית הזאת גדלו, הווילון בחלון פינת האוכל שלנו נשאר סגור. בכוונה הזמנתי וילון רומאי מבד עבה ואיכותי שמסתיר את מה שצריך. מעבר לעניין הבחירות האופנתיות, אנחנו ביחסים טובים מאוד עם השכנים, אבל לנו זה הרגיש כמו פלישה לפרטיות שלהם, ואותנו זה הביך. להם זה לא מזיז מסתבר".
במקרה אחר שבו שיפצה בית בקיבוץ, פנתה המרפסת לכניסה של הבית השכן. "שנים הם לא ישבו בחוץ כי הרגישו חשופים מדי", היא מספרת. "הדק והפרגולה עברו שיפוץ מקיף ואני הצעתי שנבנה משרבייה שתצל ותסתיר את המרפסת. בהתחלה הם חששו שזה ירגיש להם סגור מדי, אבל היום הם סוף-סוף משתמשים במרפסת הזאת כל הזמן".
כל החזית הצפונית בדירה משפחתית מלאה בחלונות שפונים היישר לתוך הבניין שליד. עוד בזמן הרכישה חששה המשפחה מהסיטואציה, אבל הפתרון שנמצא הוא למלא את החללים שפונים צפונה בווילונות משובחים.
קרין מאזור השרון מספרת על ביקור בבית של חבר, שהמרפסת שלו נושקת למטבח השכנים. השכנה, כך העיד החבר, מסתובבת בחזייה ותחתונים במשך היום ולא ברור אם היא מודעת למבטים או לא. יוסי מהרצליה מעיד כי הדליק נורה בביתו וקיבל טלפון מהשכן ממול לכבות אותה כי היא מפריעה לו בעין. במקרה אחר התגוררה רחל בקומפלקס יוקרתי שתוכנן כמרובע סגור בסגנון "מלרוז פלייס" ולא יכלה לחמוק ממבטים של שכנים ששהו במרפסת ובחנו את המטבח שלה או מכאלה שקלטו שהאקווריום החדש בביתה טרם הופעל. היא עצמה מעידה כי מול המרפסת שלה התגורר שכן שנהג להסתובב בביתו בתחתונים.
גם בעולם יש דיווחים דומים, כמו דיירים שמתגוררים ב- Pearl Towerהיוקרתי שבאוסטרליה. הם דיווחו על בעיות פרטיות, במיוחד בחדרי הרחצה, שבהם חלונות שקופים מאפשרים לשכנים לראות את הפעילויות האישיות ביותר. חדרי האמבטיה של הדירה, הכוללים אמבטיות פרי סטנדינג לבנות, נפרשו כמעט במלואם מול עיניים נבוכות. תמונות שהוצגו על ידי התקשורת האוסטרלית "Bulletin" הראו כי דיירי הבניין מתקלחים, בלי להבין שכל תנועה שלהם נראית בבירור על ידי אנשים בחוץ.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מבנה המגורים הפוסט מודרני La Muralla Roja בספרד כולל מרפסות הפונות זו לזו, מה שמוביל לחשש מהצצה הדדית בין הדיירים. מצד אחד עיצוב אדריכלי מעניין במיוחד, ומצד שני בעיית פרטיות.
מתחם, המכונה "בניין המפלצת" על ידי המקומיים בהונג קונג, מורכב מחמישה בניינים מחוברים, היוצרים ארכיטקטורה בצורת E. נראה אותם שומרים על פרטיות.
"השיקולים המובילים את המתכננים כיום הם ברוב המקרים ניצול מקסימלי של הקרקע ומקסום שטחי הדירות לטובת הקבלנים, ועליהם מושתות מגבלות תכנוניות ועירוניות שמשאירות מרווח מצומצם בלבד של גמישות תכנונית", אומרת מעצבת הפנים אורלי רגב. גם במקרים של תכנון מוקפד, למשל בפרויקטים יוקרתיים, הקו האופקי הדמיוני שחוצה דירות או מרפסות שכנות מאפשר שדה ראייה ישיר בין דירות. "למזלנו הרב, ישנם פתרונות עיצוביים שניתן ליישם בקלות יחסית כדי לשפר את הפרטיות בלי לפגוע בתאורה הטבעית, בזרימת האוויר ובעיצוב הדירה".
רגב מציינת וילונות "לייט סקרין" (או זברה), שמורכבים מחיבור של בד אטום ובד רשתי בפסים חופפים ומקבילים במרווחים קבועים. הזזה שלהם מאפשרת לקבוע מהי רמת האור החודרת לחלל, והם מאפשרים חדירת אור טבעי בלי מבט פנימה. פתרונות נוספים הם מחיצות מרפסת חצי שקופות מאלומיניום או ברזל ובחיתוכים שונים, שמאפשרות מעבר אוויר ותחושת פרטיות. הן אסתטיות לאורך זמן וכרוכות בתחזוקה נמוכה. כמו כן, התקנה של צמחייה אנכית, אדניות ועציצים תלויים שמייצרים הפרדה ויזואלית בין מרפסות צמודות, עם ערך מוסף של חיבור לטבע; שימוש במדבקות חלביות, זכוכית מחוספסת או זכוכית "מתחלבת", שהופכת משקופה לחלבית בלחיצת כפתור, על גבי חלונות הפונים ישירות זה אל זה; או רפפות קבועות או נעות במנח אנכי, כדי לאפשר מעבר אוויר ואור טבעי ללא יכולת להישיר מבט לאזור המקביל מחוץ למחיצה. "השילוב הנכון ביותר הוא תכנון אדריכלי מקדים ומתן פתרונות עיצוביים ואסתטיים נקודתיים", היא מסכמת.
כשהדיירים עזבו את ביתם המרווח ועברו לדירה במגדל ברמת גן, הם ביקשו ממתכנן הנוף לעצב את המרפסת, כך שתסתיר מהם את השכנים ותאפשר לראות את הנוף בלי להיראות. שי דוד מחברת "כרכום" תכנן אותה כמו אי באמצע העיר עם שפע צמחייה שמסתירה את אזורי הישיבה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מדבקה חלבית:
הצגת פוסט זה באינסטגרם
וילון לייט סקרין (זברה):
הצגת פוסט זה באינסטגרם
צמחייה אנכית:
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אדריכלות טובה תדע להפוך מגבלות להזדמנות עיצובית או לתכנן פתחים בזוויות שמכוונות את שדה הראייה, כך שחלונות לא יפנו ישירות לדירות אחרות, אלא לשמיים, לחצר פנימית או לגג ירוק. המפתח הוא לחשוב מראש איך המבנה ייראה מהרחוב, אבל גם איך יחוו אותו האנשים שחיים בו. לכן כשבוחרים דירה, כדאי לשים לב לא רק לגודל ולמיקום, אלא גם לקו הראייה מהחלון. לפעמים פרטיות מתחילה במבט.