אחרי חודשים סוערים של קיצוצים בממשל הפדרלי ועימותים פוליטיים – אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, מודיע על סיום תפקידו בממשל טראמפ. בהודעה שפרסם ברשת החברתית שלו X, כתב מאסק: "עם תום תקופת כהונתי כעובד ממשל מיוחד, אני מבקש להודות לנשיא טראמפ על ההזדמנות לצמצם בזבוז ממשלתי. משימת DOGE רק תלך ותתחזק עם הזמן".
בינואר 2025, אילון מאסק מונה לעמוד בראש "המשרד ליעילות ממשלתית" (DOGE) בממשל טראמפ, במטרה לצמצם את הבירוקרטיה הפדרלית ולהפחית את ההוצאות הממשלתיות. היעד המקורי היה קיצוץ של 2 טריליון דולר, אך בהמשך הותאם ל-150 מיליארד דולר עד 2026. במהלך כהונתו, פוטרו או פרשו כ-260,000 עובדים פדרליים, מה שגרם לביקורת ציבורית ומשפטית.
למרות שלעזיבתו היה תאריך סיום מוגדר מראש – 130 ימי עבודה בשנה, כפי שמותר בחוק למעמדו – עיתוי ההודעה מעורר עניין רב, כיוון שהיא הגיעה יממה בלבד לאחר שביקר פומבית את חוק התקציב החדש של טראמפ. מאסק כינה את החוק "מאכזב", והזהיר שהוא "חותר תחת העבודה" שביצעה DOGE. הוא טען שהחוק מגביר את הגירעון הפדרלי ופוגע במאמצי הקיצוץ של DOGE. מאסק גם התמודד עם ביקורת על כך ש-DOGE הפך לשעיר לעזאזל לבעיות שונות בממשל, והביע תסכול מהבירוקרטיה הפדרלית ומהקושי לבצע רפורמות משמעותיות.
מתחים גוברים עם אנשי טראמפ
לצד חילוקי דעות על התקציב, מאסק הסתכסך גם עם בכירים בממשל. הוא כינה את היועץ הכלכלי פיטר נבארו "אידיוט", בעקבות התנגדותו להסכם סחר חופשי עם אירופה. גם נושאים אחרים – כמו עסקת OpenAI עם אבו דאבי, ממנה הוצא – גרמו למאסק להביע תסכול גובר מהפוליטיקה הפנימית בוושינגטון. מאסק אף הודה כי היקף הבירוקרטיה הפדרלית היה "גרוע בהרבה" מכפי שציפה: "חשבתי שיש בעיות, אבל לא דמיינתי עד כמה שורשיות ההתנגדות לשינוי".
עזיבתו של מאסק את וושינגטון מתרחשת ברקע ירידה חדה במכירות טסלה – 13% ברבעון האחרון, הירידה הגדולה בתולדות החברה. מניית טסלה צנחה בכ-45% בשיאה, אם כי התאוששה מעט מאז, מה שהפך אותה לאחת המניות הגרועות ביותר במדד S&P 500 בתקופה זו. הירידה נובעת בין היתר מחששות המשקיعים לגבי השפעת מעורבותו הפוליטית על תדמית החברה וביצועיה העסקיים.
גם מבחינה פוליטית, מאסק סופג אש – פעילים קראו לחרם על החברה, והשחתה מכוונת נגד רכבי טסלה ומרכזי הטענה הפכה כה אלימה עד שמשרד המשפטים הכריז כי יטפל בה כ"טרור מקומי".
מאסק, שבעבר השקיע כ-300 מיליון דולר בקמפיין של טראמפ ובמועמדים רפובליקנים נוספים, הודיע החודש שיקצץ משמעותית את תרומותיו הפוליטיות: "אני חושב שעשיתי מספיק", אמר בפורום כלכלי בקטאר, וכנראה כבר הרגיש את סוף כהונתו הקצרה.
השפעות על הכלכלה האמריקאית
שוק העבודה הפדרלי: משבר מבני מתגלגל
הקיצוץ האגרסיבי של מאות אלפי עובדים פדרליים יצר תגובת שרשרת שלא הסתכמה רק בהוצאה תקציבית נמוכה יותר. מדינות כמו מרילנד, וירג'יניה וניו מקסיקו, שתלויות בתעסוקה ממשלתית, ספגו מכה כלכלית קשה. לפי דו"ח של Urban Institute, כל דולר שמושקע בשכר פדרלי מייצר החזר של 1.5 עד 1.7 דולר בצריכה אזורית – וכאשר הדולרים האלה נעלמים, כך גם הפעילות הכלכלית סביבם.
בפועל, רבים מהעובדים שנשלחו לפרישה מוקדמת או פשוט פוטרו, לא הצליחו למצוא תעסוקה חלופית – ודיווחים מהשירות הציבורי מעידים על עלייה בדמי אבטלה, בבקשות סיוע, ובמיוחד בגרעונות בקרנות הפנסיה. הסקטורים הציבוריים שנפגעו קשות הם הבריאות, התחבורה והביטחון התזונתי – בדיוק התחומים שהמדינה הפדרלית אחראית להם ישירות.
שוק הדיור: קיפאון שקט – עם פוטנציאל להסלמה
גם שוק הדיור ספג מכה, אם כי השפעתו התפצלה מבחינה גיאוגרפית. בוושינגטון די.סי., נרשמה עלייה של כ-18% במלאי הדירות לעומת השנה שעברה, אך המחירים ירדו בינתיים רק ב-3%. מדובר בסביבה שממשיכה להחזיק ערך, ככל הנראה בזכות עוגן פוליטי, מוסדי ועסקי חזק. לעומת זאת, באזורים שבהם הממשל הפדרלי הוא המעסיק המרכזי – כמו מערב וירג'יניה, אלסקה ואיידהו – כבר נרשמו ירידות של 7–12% במחירים. בשוק הקבלנים מדווחים על הקפאת פרויקטים חדשים וירידה בביקושים, כשברקע החשש מהתכווצות ארוכת טווח באוכלוסייה הפעילה.
סקטור הטכנולוגיה: הפוליטיקה כגורם סיכון פיננסי
מנגד, אחת ההשפעות החריפות ביותר נרשמה דווקא בסקטור שמאסק עצמו הפך לסימן ההיכר שלו – טכנולוגיה. החיבור בין מאסק לבין טראמפ, ולמעשה עצם ההזדהות שלו עם מדיניות רדיקלית, הפכה אותו מגאון מוערץ לדמות שנויה במחלוקת. תאגידים מוסדיים, ובהם קרנות פנסיה גדולות, החלו לצמצם אחזקות בטסלה ובחברות נוספות הקשורות אליו, מתוך חשש לפגיעה במוניטין ובערך המותג. דו"חות של גופים כמו Morgan Stanley הצביעו על עלייה חריגה ברגישות המשקיעים למעשיהם האישיים של מנהלים בולטים – ומאסק נמצא כעת בלב הסערה.
לצד ירידה של 13% במכירות טסלה ברבעון האחרון, וצניחה של 71% ברווחים, נרשמה גם מגמה מדאיגה של פגיעה תדמיתית: פעילים קראו לחרמות צרכניים, תחנות טעינה וסוכנויות רכב הושחתו, והדיון הציבורי סביב מאסק כבר אינו טכנולוגי אלא פוליטי.
השירות הציבורי הפדרלי: אפקט ארוך טווח
אבל אולי האתגר המשמעותי ביותר, הוא זה שנוגע ללב העשייה הציבורית: תפקוד השירות הממשלתי עצמו. משרד האנרגיה, לדוגמה, דיווח על עיכובים בתחזוקת תשתיות קריטיות, לרבות אתרים בעלי חשיבות ביטחונית. ה-IRS, שספג קיצוץ של יותר מ-11% בכוח האדם, לא מצליח לעמוד בקצב הגבייה, והפער בין המסים המחויבים לאלה שנגבים בפועל (ה-Tax Gap) כבר חצה את רף ה-550 מיליארד דולר לשנה. גם מערכות הבריאות, במיוחד באזורים כפריים, מתמודדות עם מחסור ברופאים, עלייה בעומסים, וזמני המתנה לא סבירים, בדיוק כשצורכי האוכלוסייה עולים.
ממשלה אי אפשר לנהל כמו סטארט־אפ
עזיבתו של מאסק, אם כן, מסמלת הרבה יותר מסיומה של כהונה זמנית. היא מדגישה את מגבלות הרעיון שאפשר "לנהל את המדינה כמו סטארט־אפ", מודל שמבטיח יעילות וניקיון, אך לא תמיד מבין את המורכבות של שירות ציבורי רחב, רב־שכבתי וארוך־טווח.
DOGE הצליחה אולי לחתוך בתקציב, אבל היא גם החלישה את עמודי השדרה של המדינה: את הכוח האנושי, את האמון הציבורי, ואת היכולת של מוסדות לספק שירות, במיוחד לאוכלוסיות שלא יוכלו פשוט "לעבור לסקטור הפרטי".
כעת, כשהעשן מתפזר, מתבהרת תמונה מורכבת: טראמפ ממשיך במדיניות הריכוזית, מאסק חוזר לנהל את טסלה וספייסX, אבל עלויות הניסוי שנערך על גבה של הממשלה האמריקאית עוד ילוו את הכלכלה.
הכותב הוא יזם סדרתי, וממייסדי ובעלי בית ההשקעות האלטרנטיביות אינווסטו ו-Be Rich, נציגות גרנט קרדון בישראל